השבוע יתקיים בת”א, זו השנה החמישית ברציפות, הכנס של ארגון “מידות” לאפקטיביות בעמותות. ובמילים אחרות, לניהול מקצועי של העמותות לאורך זמן. בעשורים האחרונים, עם היחלשותה של מדינת הרווחה – החלו להתעורר בחברה האזרחית כוחות חדשים שניסו לספק מענה לבעיות אלה.

בעשורים האחרונים, צמח המגזר החברתי (עמותות, מלכ”רים ועוד) מבחינת משאבים, בהיקף כה גדול, עד כי כיום הוא מגלגל יותר מ-100 מיליארד שקל לשנה ומועסקים בו 430 אלף עובדים. במידה רבה הוא החליף את ממשלות ישראל בתחומים שלמים של אחריות ורווחה חברתית, קידום זכויות חברתיות ושימור ערכי הסולידריות והערבות ההדדית.

אלא שלמגזר החברתי אורבת סכנה מתמדת: חלק משמעותי מההון המניע את המגזר הזה הוא פילנתרופי. הפילנתרופיה מושתתת על עקרונות הצדקה והחסד, ועל הרצון הטוב של האזרחים. אולם לפילנתרופיה אין המחויבות, היציבות וההיקף הנדרשים כדי לפתור בעיות חברתיות כפי שמדינת הרווחה עשתה בעבר. התוצאה היא שהמגזר החברתי צריך השקעה מתמשכת על פני שנים רבות, אך הפילנתרופיה מספקת לו תזרים ארעי לטווח קצר. חוסר התאמה זה בין צורכי המימון של המגזר החברתי למציאות בשטח, הוביל את הארגונים החברתיים לבסס מנגנונים משלימים למנגנון הפילנתרופי, בדמותן של הכנסות עצמיות, בין שעל ידי מתן שירותים לרשויות המדינה, ובין שעל ידי הקמה של עסקים חברתיים.

יש לברך על המהלכים הללו, המשחררים את הארגונים החברתיים מהנטל שבגיוס תרומות לטובת יצירת מקורות הכנסה קבועים. אך המספרים מלמדים, שאין די באלה. בעוד שבארה”ב ובארצות סקנדינביה, שיעור ההכנסות העצמיות של ארגונים חברתיים נע סביב ה-50%, הרי שבישראל השיעור הוא כ-30% בלבד. לפיכך, הארגונים החברתיים צריכים למצוא דרכים לייצר מקורות רווח נוספים לאלה הקיימים. זוהי לא רק חובה מוסרית – כי אם הכרח קיומי.

מבחינתנו, היזמים החברתיים, זהו אתגר אדיר ממדים שמשחר לפתחנו, אתגר הדורש להמשיך ולפתח עוד ועוד מנגנונים, ועוד ועוד עסקים שיעבירו הון למטרות חברתיות, ושיהיה בהם כדי לצמצם ולהפחית את ההישענות של ארגונים חברתיים על כספי הפילנתרופיה. זוהי עשויה להיות שעתנו היפה ביותר. אבל לשם כך עלינו לחשוב, ובמלוא הרצינות – עסקים (Business). הרוח העסקית הזו, תבסס לא רק מקור הכנסה נוסף לארגונים החברתיים, אלא גם תחזק את רוח המקצוענות ההולכת ומתחזקת בקרב הארגונים החברתיים.

כך למשל, חשיבה כלכלית ועסקית תוכל להוביל לניצול המשאבים השונים שמצויים בידי הארגונים החברתיים, בין שמדובר בכוח אדם, בקהל שבוי או בנדל”ן, על מנת ליצור שיתופי פעולה עסקייםבין יזמים, ארגונים חברתיים ומשקיעים – שיזכו לתשואה פיננסית וחברתית כאחת.

בכל אופן, החזון מחויב המציאות הוא לאכלס את המרחב העסקי בעשרות שותפויות עסקיות שייצרו רווחים יציבים, שיוקצו בחלקם לקידום מטרות חברתיות.

מימוש חזון זה יוביל בנוסף ליצירת מקורות הכנסה נוספים ומשלימים במגזר החברתי, למהלך לא פחות חשוב – הוא יחולל שינויים מרחיקי לכת במגזר העסקי. כאלה שיעמידו אותו לא כנגד המגזר החברתי, כי אם לצדו – בצמצום פערי עושר, בחיזוק יסודות החברה ובקידום הסולידריות החברתית.